22/08/2026
חם מדי בלילה הזה בין כל האנשים שרוקדים מול הסקסופוניסטית במסיבת השקיעה, אז זזתי הצדה
לשבת רגע בבריזה. שתלטף לי את השיער ותייבש לי את הזיעה.
ולצדי יושבות שתי נשים מחוץ
למתחם שרוקדות ביחד על החול בקצב המוזיקה. ואז מישהי נוספת עולה מהים ומרימה ידיים למעלה תוך כדי הליכה לכיוון היציאה. ואני חולה על נשים שמחות. כאלה שרוקדות לעצמן.
בלי הצורך הזה.
אני מביטה ימינה ורואה את חברתי הותיקה בזווית של מילימטר מהעורף שלה ואני מזהה אותה מייד. אני מזהה ככה אנשים שאני מכירה מאיזה מילימטר מגופם. אני פשוט מכירה הכל כל-כך מקרוב.
ואני קופצת ממקומי מייד ורצה לכיוונה רק כדי לזכות במבט המאושר הזה שלה שפוגש אותי וכל המילים האלה של געגוע ומחמאות שאנחנו לוחשות באוזניים אחת של השנייה.
כמות הפעמים שיצאנו בתקופת הגירושין הקודמת שלי היא אינסופית. כמות השעות שרקדנו אחת לצד השנייה או מעל השנייה היא לא ידועה.
הסודות, הגברים, החוויות, הרגשות שחלקנו כל-כך הרבה זמן ופתאום כלכך הרבה שנים אחרי ואנחנו שוב רוקדות אחת ליד השנייה. בעלה מאחורינו ואני שוב גרושה. וזה משעשע.
הבחורה עם הסקסופון עושה קטעים של עוצמה נשית שאי אפשר להסביר ונושפת בחוזקה ומוציאה קול שנשמע כאילו היא בעצם רוצה לצרוח אבל מאזנת את עצמה עם כלי נשיפה.
… המשך בתגובה הראשונה