18/10/2025
זולי גי, שאימץ את אביגיל עידן ושני אחיה לאחר שהוריהם סמדר ורועי עידן נרצחו ב-7 באוקטובר, כותב:
שנתיים אני שותק. שנתיים אני לא אומר את מה שעל ליבי. חיכיתי שהחטופים יחזרו קודם הביתה.
מאז שאביגיל חזרה, הפכתי למין “ממי לאומי”. זה רק כי לא אמרתי את דעתי על מה שקרה ב-7 באוקטובר.
כי אם אגיד את האמת – מיד יגידו שאני שמאלני, אנטי-ביבי.
אז לא, אני לא שמאלני. אני איש ליכוד מהיום הראשון שדרכתי בקלפי.
אבל – וכאן מתחיל ה"אבל" הגדול.
הדבר שהכי מטריף אותי כבר שנתיים: סמדר ורועי נרצחו מול הילדים. אביגיל נחטפה לעזה ל-51 יום.
הייתה הלוויה, הייתה אזכרה, היה יום זיכרון, ועוד שנה שוב אותו סיפור.
ועדיין, ממשלת ישראל המכהנת – זו שחתומה על האסון הזה – לא טרחה לשלוח נציג, לא להרים טלפון, לא להשתתף בצער, לא לבקש סליחה.
לא ממני – אלא משלושת היתומים שנשארו בלי הורים בגללם.
זה בעיניי המינימום.
לקחת קרדיט על הצלחות? בזה ביבי אלוף.
לרוץ להצטלם עם שבויים? בשמחה.
כמו שחבר אמר לי פעם: “להרים אלף טלפונים למתפקדי ליכוד – לזה יש לו זמן. אבל לקיבוצניק השמאלני שנשחט כמו כבש – לזה אין לו זמן.”
לדעתי, היה עליו למצוא את הזמן לעשות טלפון אחד.
להגיד: “סליחה. כשלתי.”
היחידים שהיו להם ביצים לדפוק לי בדלת היו קצינים בכירים ביותר – לא אזכיר שמות – להסתכל לי בעיניים, להוריד את הראש, ולהגיד: “סליחה, כשלתי לשמור לך על הבית.”
זה מה שציפיתי גם ממנו – מנתניהו – שיעשה.
מסיבת עיתונאים פשוטה, בלי תירוצים, בלי הסחות דעת. רק לומר: “סליחה, כשלתי.”
ביבי אדם חכם מאוד, חד מאוד. אפילו מבחינה פוליטית – איך הוא לא מבין שזה היה מחזיר לו מייד כמה מנדטים? 🤣
זה לא בושה להודות בטעות.
הבושה היא להתעלם, להכחיש, ולהאשים את כל העולם חוץ מעצמך.
תגידו אתם – זו מנהיגות?
אין הצלחות בלי כישלונות, בשום תחום.
האומץ הוא להודות, לקחת אחריות, ולהבטיח לנסות לתקן.
אבל כנראה שזה גדול עליו.
החשש לאבד את האחיזה בכיסא חזק ממנו – ומן הממשלה הזאת, שהיא בעיניי הגרועה בתולדות המדינה.
עברנו שואה במשמרת שלהם, והם עסוקים ביועמ"שית, בפטור מגיוס לחרדים, ועוד ועוד.
יכולתי להמשיך ולכתוב עוד הרבה, אבל בפוסט הזה אני עוצר כאן.
הבטחתי ללירון להישאר ממלכתי ולא להתלהם. 🤣
ולחבריי מהליכוד שעוד נשארו לי בפיד – תחסכו ממני את התגובות על היועמ"שית, על "חקירה ממלכתית אנטי-ביבי" וכל שאר השטויות. שמעתי את זה מספיק.
ולסיום – בתמונה למעלה: הקבר של סמדר ורועי מההזכרה אתמול.
מיועד לכל חברי הקואליציה ולמר נתניהו.
אם תגיעו אי פעם לאזור כפר הריף – תעצרו שם רגע.
תבקשו מהם סליחה בקול רם.
אפשר אפילו לצלם, להעלות לרשתות.
אפילו בדרך לבית המשפט לתמוך בביבי – תעצרו שם רגע ותעשו חשבון נפש. 😉
זה אולי אפילו חשוב יותר מלעמוד שם כמו ליצנים ולצעוק שהוא מסכן ולא אשם.
לבינתיים סיימתי.
ותודה למי שקרא עד הסוף.
